מאוד רציתי שחברי הטוב פיני יכתוב את הכתבה הזאת אך הוא פשוט עצלן ולכן החלטתי שאני זה שיכתוב בשמו.
אני עובד בחברת מוצרי הדגמה בחנויות יוקרה בלונדון מזה שנתיים. שנתיים נפלאות שניפחו לי את החשבון. היום כשאני נכנס לבנק כולם שם מחייכים אלי, הפקידות, השומר, פקיד הקבלה ואפילו מנהל הבנק. ככה זה כשאתה לקוח "טוב" (ככה הם מגדירים אותי- good customer)
את הפוטנציאל שטמון בעבודה שלי הבנתי ומהר ולא שמרתי אותו בסוד. סיפרתי לכל חברי ואפילו הזמנתי אותם לבוא ושאני "אסדר" אותם פה.כל אחד מהחברים שלי היה עסוק במשהו אחר- אחד בלימודים, אחד מטייל בעולם ואחד עסוק בלא לעשות כלום בארץ.האמת שזה לא כל כך פשוט לעזוב הכל בארץ, את המשפחה, חברים ואת הבית ולבוא למדינה זרה ולהתחלה חדשה. אך באמת בתום לב אני חושב שאני נמצא במקום טוב ושממש שווה לעבוד בעבודה שבה אני עובד.
אני לא אומר שזוהי העבודה המושלמת, יש לה הרבה חיסרונות, כמו לדוגמא השעות הרבות, הלחץ ועוד. אך יתרון אחד משמעותי הוא הכסף- 50,000 שקלים בחודש זה בשבילי הרבה כסף!!!
הסיפור של פיני אולי לא יפיל אתכם מהכיסא- זוהי לא המטרה. אך בהחלט סיפור יפה שאולי יקים מישהו ממכם מהכיסא ויתן לכם את ה"פוש" לעשות שינוי.
פיני הוא בחור טוב, חביב ומצחיק שמייד אחרי הצבא מצא את עצמו מסתובב בעולם ועובד בעבודות מזדמנות עם שכר ממוצע מינוס.
אחרי הטיול הגדול לדרום אמריקה, מצא עצמו עם חוב גדול של 10,000 שקלים וחלום שנראה אז קצת רחוק לפתוח מסעדה עם עוד חבר בשם רועי בקוסטה ריקה.
לא פעם ניסיתי לשכנע את פיני לבוא לחסוך את החוב שחייב ואולי אפילו ישאר קצת כסף בצד.בכל פעם זה היה נראה לי רחוק מתמיד עד שיום אחד קיבלתי שיחה מפיני שאמר- “תכין את הפלייסטיישן אני בא".
כל כך שמחתי כשאמר לי שהוא בא. גם היה חסר לי אחד מהחברה וגם ידעתי שהוא ממש יצליח.
פיני הגיע באוקטובר לתקופה של חודשיים עד הקריסמס. אני העברתי ביומיים הראשונים שלו את ההדרכה ונראה היה שקלט את העבודה הרבה יותר מהר מהצפוי.
פיני הפך לכוכב- בדרכו שלו הוא מכר צעצועים ושבר שיאים- המשכורת שלו הייתה מהגבוהות בחברה ואני הייתי מאושר לראות חבר מצטרף להצלחה.
אני לא בטוח שפיני היה רוצה שאני אכתוב בדיוק כמה כסף הוא הרוויח, אך אני בטוח שזוהי הייתה התקופה הריווחית ביותר בחייו. ב50 ימי עבודה, פיני לא רק שהחזיר את החוב שהיה חייב, אלא גם חסך מספיק כסף לפתוח את המסעדה בקוסטה ריקה.
לקינוח התקופה הנהדרת הזו, אני ופיני הלכנו לאחת המסעדות היוקרתיות ביותר בלונדון והדובדבן שבקצפת היה שנסענו למנצ'סטר לאצטדיון אולד טרפורד וצפינו באחד המשחקים המרתקים בכדורגל האנגלי בין מנצ'סטר יונייטד לצ'לסי (שנגמר 3-0 למאוחדים).
פיני חזר לארץ ולאחר 3 שבועות עלה על מטוס לקוסטה ריקה. היום ניתן למצוא אותו בעיירה חאקו מגיש אוכל ישראלי לעוברים ושווים.למסעדה קוראים אזולה ואת זה אני כן בטוח שהיה רוצה שאפרסם- אז כולכם מוזמנים!!!
דבר אחרון חברים- אם לא תקומו מהכיסא ותיזמו, לא תתקדמו.