עבודה בחו"ל - התחלה חדשה

אני יושב במטוס מחברת קונטיננטל, בדרך לארה"ב. אני חושב שאני מעל תורכיה.
לא כל כך הצלחתי להירדם אז החלטתי לכתוב קצת.

לפני כחודשיים החלטתי שאני צריך שינוי בחיים. שינוי מקצה לקצה. הייתה לי עבודה בחברת ביטוח גדולה עם משכורת גבוהה, רכב ופלאפון, אבל משהו היה חסר. כמה חודשים לפני, דניאל החברה שלי עזבה אותי. פתאום ככה סתם הפסיקה לאהוב אותי. היינו ביחד חמש שנים עוד מהתיכון והרגשתי על פסגת העולם. כל כך אהבתי אותה. היא נתנה לי תחושת ביטחון והרגשתי שאיתה אני יכול להגיע לאן שאני רק חפץ.

כשהיא עזבה אותי, התרסקתי. הלב שלי התפוצץ. לא ישנתי בלילות וכשנירדמתי חלמתי עליה. אם זה היה חלום טוב התעוררתי והתחלתי לבכות שמדובר רק בחלום. אם זה היה חלום רע, בכיתי עוד מתוך שינה וכשהתעוררתי הכרית שלי הייתה רטובה מדמעות. הייתי חי-מת. נושם, אבל בלי חשק. הרגשתי שהחיים אבודים ושאני צריך שינוי מהר ודחוף.

חבר קרא לי להצטרף לעסקי הנדל"ן שלו בארה"ב- הוא מספר לי שהוא מאוד מצליח והציע לי להצטרף אליו למנף את החברה. לא מיהרתי כל כך לעזוב הכל אבל כל דבר הכי קטן הזכיר לי את דניאל ובכל רגע שנזכרתי בה נחנקתי מדמעות. מסתבר שכשאתה עם בנאדם תקופה ארוכה בלי הפסקה, ישנים ביחד, אוכלים ביחד, מבלים ביחד ועושים הכל ביחד אז כמות החוויות שצוברים היא בלתי נדלית.
הכל הזכיר לי את דניאל- מסעדות, מועדונים, תוכניות טלויזיה, כל שיר פתאום מדבר עליה וכשהשיר שלנו התנגן ברדיו הרגשתי שאם הלב שלי הוא חללית אז היא כרגע התפוצצה באטמוספרה. כבישים הזכירו לי אותה, אנשים, כלבים הכל הכל הכל הכל- לא הצלחתי להתרכז בעבודה, לא תקשרתי עם חברים, לא הפסקתי לבכות- אם רק אפשר היה לשפוך את הדמעות שלי ישר לכינרת לא הייתה לנו בעיה של מים במדינה.

השיא היה כשיצאתי לפאב 223 בדיזינגוף עם חבר ושם ראיתי אותה מתנשקת עם מישהו אחר.
(עשיתי הפסקה של כמה דקות בכתיבה כי פשוט היה לי קשה להמשיך לכתוב כרגע- עכשיו אני ממשיך) אוי כמה שזה כאב לי-  לא חוויתי מעולם מוות לא צפוי של מישהו קרוב יותר אך אני לא חושב שהכאב שונה. אומנם דניאל לא נפטרה חס וחלילה אבל בשבילי היא לא בחיים- היא נקטפה ממני בצורה אחרת ולדעתי הכאב הוא אותו כאב של מוות.

כלום לא עזר להתגבר- רציתי לחפור לתוך הלב ופשוט לקרוע אותו ממני כי הוא הכאיב לי חזק. הייתי מעדיף להתמודד עם כל מחלה נוראית מאשר להתמודד עם הכאב הזה.

אני כותב פה על מטוס בואינג של קונטיננטל בתקווה שהטיסה הזאת תרפא אותי- תרפא את הלב שלי... אני כולי תקווה שכשאנחת בניו ארק אהייה בנאדם חדש. אני מצפה לחוויות חדשות, לאנשים חדשים, לחיים חדשים!!!

מצפה שיעבור לי הכאב בלב...

  שחר,  ניו-יורק