עגלות זה אחד אחרי הצבא

ולא במובן של השלב בחיים. עגלות זה אולי המקום היחיד אחרי עזה שאתה
יכול לראות אנשים מבפנים. והזדמנות כזאת לפעמים שווה הרבה יותר מכסף

היינו חמישה אנשים בדירה. קרן ואייל באו ביחד ונפרדו תוך כדי אבל אף אחד מהם לא רצה לעזוב אז הם המשיכו. תומר היה בן יחיד שהבטיח לאמא שלו שהוא מתקשר אליה שלוש פעמים ביום. והיה את יגאל שעד הקריסמס לא
הוציא מילה והייתי אני

אלה נשארו החברים שלי לכל החיים

אנחנו חושבים שבאנו לעשות כסף. זה נכון. הכסף מדבר ואם תהיו חכמים הוא יישאר איתכם ויעבוד נכון ויבסס לכם את תחילת החיים בארץ הלא פשוטה שלנו

אבל להיות כמה חודשים בדירה עם אנשים זרים זו סוג של טירונות שמשאירה אותך מחושל לכל החיים
לא הרבה אנשים יודעים מה זה להיות כתף תומכת לזה שסבתא שלו נפטרה בארץ אבל הוא לא יכול ליסוע ללוויה, או לקחת את הרכב עד הדאון-טאון כדי לקנות בלונים ליומולדת של מישהו שעד לפני שניה לא הכרת.
העגלות היא עבודה גופנית לא קלה, אבל הקושי המרכזי הוא בנפש. האנשים בסביבתכם יהפכו להיות גלגלי הצלה. וכך גם אתם תהיו בשבילם. סבבה והכל שיש לך את החברה הכי טובה מהבית אבל אם הרגע חשבת שעשית מכירה של חמש אלף ופתאום הלקוח הלך – היא לא תהיה זאת שתתמוך בך. אחרי חודשיים בדירה אתם תרגישו שאתם נמצאים בה שבע שנים. אתם תלמדו לקרוא אנשים, לראות בהם את כל הצדדים ועדיין לבחור בטוב, אתם תלמדו לאהוב אותם.

שנים אחר כך אתם תדעו להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ, כמו הפעם הזאת שהייתם חייבים לשדר רוגע למרות שלא ידעתם איך קוראים למוצר. אתם לא תעשו עניין מקשיים ותדעו לבחור נכון את האנשים הקרובים לכם.
כסף בא וכסף הולך. אבל מי שנוסע לעגלות חוזר מישהו אחר יותר, חזק יותר, מודע יותר. אלה דברים שלא נגמרים לעולם.